יצירת קשר
זכויות ידועים בציבור

מושג ידועים בציבור, בדיקת כנות הקשר בין בן הזוג הזר לבין בן הזוג הישראלי ע"י משרד הפנים והאיסור לגרש בן הזוג הזר.

מאת עורך דין אלכס זרנופולסקי

"מושג ידועים בציבור" - כבוד השופט ברק, לימים נשיא בית המשפט העליון, כתב בבג"צ 693/91 אפרת נ` הממונה על מרשם אוכלוסין, בעניין ידועים בציבור בזו הלשון:
"בצד מוסד הנישואין כדת וכדין, בסטטוס הנישואין הנגזר ממנו, קיים בישראל המוסד של הידועים בציבור. זוהי יצירה ישראלית משפטית, פרי החקיקה והפסיקה...".


    

עוד בעניין "נסיס" (ע"א 621/69 נסיס נ` יוסטר) נקבעו המבחנים למוסד "ידועים בציבור". מדובר בשלושה יסודות מצטברים:

1) יחסי אישות ויסוד אמוציונלי
2) משק בית משותף
3) שיתוף מגורים


בע"א 481/73 רוזנברג נ` שסטל, קבע כב` השופט עציוני, שאין עוד צריכה האישה להיות ידועה כאשה כדת וכדין בעיני הציבור, על מנת שתוכל ליהנות מכל אותן זכויות שהמחוקק מעניק לידועה בציבור. מאז ההלכה היא, כי אין לדרוש ראיות שהציבור סבר כי בני הזוג נשואים כדת וכדין.

באשר לאופיו של המבחן לקביעה, האם בני הזוג נכנסים לגדר המוסד "ידועים בציבור" נקבע, כי מדובר במבחן גמיש. כלשונו של כב` השופט שילה בעניין "עיזבון המנוח היגרשטיין":

"קיצורו של המבחן אינו אלא קביעה אם היחסים בין בני הזוג שבהם דיבר סעיף 55, עולים בקנה אחד עם יחסים בין בני זוג נשוי. אך המבחן הוא גמיש ביותר, כי אין לו מתכונת אחת של חיי משפחה במשק בית משותף, המצויה אצל כל הזוגות הנשואים. ושונים הדברים כמעט מזוג לזוג לפי השוני בגילם, השכלתם, מזגם, השקפת עולמם, ארץ מוצאם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם וגורמים רבים אחרים שלא נצליח למנותם ולמצותם כאן."

אם כן, בבואנו לבחון, האם מדובר בבני זוג ידועים בציבור יש לבדוק כל מקרה ומקרה לגופו, ללמוד את נסיבותיו המיוחדות.

על פי הפסיקה, יתכנו מקרים בהם לא יתקיים אחד היסודות ועדיין ייחשבו בני הזוג כידועים בציבור. כך למשל אם אחד מבני הזוג עובד במהלך השבוע במרחק רב מביתם המשותף עם בן זוגו ונשאר ללון בקרבת עבודתו ומגיע לבית המשותף עם בן זוגו אך בסופי השבוע (מצב זה שכיח כשמדובר בעובדים זרים העובדים בסיעוד או בבניה ומטבע עבודתם נשארים ללון אצל מעסיק או באתר הבניה או בסמוך אליו בהתאמה).

בדיקת "כנות הקשר" והאיסור לגרש בן זוג זר

על פי הוראות נוהל "הסדרת מעמד של בן זוג של אזרח ישראלי לרבות בני אותו מין", מס` 5.2.0009 של משרד הפנים, עיקר הבדיקה של בקשת בני הזוג להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר מתמקדת בכנות הקשר והחיים המשותפים של בני הזוג. עקרונות אלה אומצו בפסיקה רחבה.

בבתי המשפט השונים התנהלו מספר רב של עתירות של בני זוג מעורבים, בחלקם היה מדובר בנשים ששהו בישראל ללא אשרה ו/או שהוברחו לארץ ו/או הסתננו לארץ ו/או אף כאלו שעבדו בעבר במכוני ליווי, ומעמדן לרוב הוסדר, מבלי שעברן השפיע על ההווה שלהן, כמו גם על עתידן, כאשר השיקול העיקרי הוא- כנות הקשר - האם מערכת היחסים והנישואין בין הצדדים כנים ואמיתיים.

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דן בדרישת משרד הפנים מבני זוג מעורבים שנישאו בנישואין אזרחיים כי בן הזוג הזר יעזוב את ישראל עד אשר תידון בקשתם להסדר מעמדו של בן הזוג הזר בעניין "סטמקה" וקבע, כי בכפוף לחריגים בהם מוכח בעליל כי תעודת נישואין הינה מעשה-זיוף, אסור לו למשרד הפנים לדרוש מן הזר כי יעזוב את הארץ קודם בדיקת כנות הנישואין.

באשר לזוגות הידועים בציבור, המשיך משרד הפנים גם לאחר בג"ץ סטמקה האמור לעמוד על גירושם של בני הזוג הזרים טרם בדיקת כנות הקשר בינם לבין בני הזוג הישראלים עד שהעניין הוכרע סופית ע"י בית המשפט העליון בעניין "אורן". בית המשפט העליון ביטל את הנוהל של משרד הפנים ובכללו הדרישה כי בן הזוג הזר יעזוב את ישראל עוד בטרם הוגשה הבקשה להסדרת מעמדו, זו על אף היותו של הזר שוהה שאינו כדין, בשל היות דרישה זו לא מידתית.

לפיכך, כיום, אין משרד הפנים רשאי לדרוש גירושו של הזר טרם בדיקה מהותית של כנות הקשר בינו לבין בן זוגו הישראלי ועליו לאפשר לבני הזוג להביא מלוא ראיותיהם להוכחת כנות הקשר ביניהם ולקבל החלטה עניינית בעניינם של משרד הפנים.

עם זאת, במקרים בהם בני הזוג מגישים בקשתם להסדרת מעמד של בן הזוג הזר לאחר שהוא נעצר ע"י רשות ההגירה ושוהה במשמורת, נטיית בתי המשפט המנהליים שלא להתערב בהחלטות משרד הפנים לגרש את הזר קודם בדיקת הבקשה להסדרת מעמדו על סמך חיים המשותפים עם בן הזוג הישראלי. כמובן, שונה היחס של בתי משפט למקרים בעלי אופי הומניטרי כגון קיום ילד משותף לבני הזוג.

אתם מוזמנים לקרוא מאמר בעניין הסדרת מעמד לבן זוג זר מאת עורך דין אלכס זרנופולסקי

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד

 |  ראשי |  אודות המשרד  |  קישורים שימושיים  |  מאמרים  |  יצירת קשר  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
אלכס זרנופולסקי-משרד עורכי דין- www.az-lawoffice.com © כל הזכויות שמורות
אלכס זרנופולסקי עורך דין דרך מנחם בגין 125 (קרית הממשלה), תל-אביב קומה E-1 טלפון: 03-5077222 פקס: 03-6131219 נייד:052-4048010
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל