יצירת קשר
אזרחות ישראלית
קבלת אזרחות ישראלית. הכיצד? להלן דרכים לקבלת אזרחות ישראלית רוונטיות להיום (למעט המקרים הנדירים):

1. אזרחות מכוח שבות על פי חוק השבות, תש"י-1950, הקובע בסעיף 1, כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה" וסעיף 2 לחוק האזרחות,תשי"ב-1952 הקובע כי הזכאות לאזרחות מוקנית עם עלייה לישראל (קרי, לזכאים על פי חוק השבות) וליהודי שבא לישראל (כלומר, הגיע לביקור לעומת העליה) ולאחר בואו הביע רצון להשתקע בה – מיום קבלת תעודת עולה.

2. קבלת אזרחות על פי חוק האזרחות, תשי"ב-1952:
  • אזרחות מכוח ישיבה בישראל
  • אזרחות מכוח לידה
  • אזרחות מכוח אימוץ
  • אזרחות מכוח התאזרחות
  • התאזרחות של בעל ואישה
  • אזרחות למי ששירת שירות סדיר בצה"ל ומי ששיכל בן או בת בשירות כזה
  • מכוח הענקת אזרחות ישראלית.

     חזרה ל->

חשיבות של פניה לעורך דין:
בהליכי קבלת אזרחות ישראלית קיימת חשיבות מיוחדת בפניה לעורך דין לצורך קבלת ייעוץ מקצועי בטרם פניה למשרד הפנים.

מומלץ אף לשכור שרותי עורך דין לצורך ליווי המבקשים בכל הליכי משרד הפנים, שכן במקרי סירוב עשוי ליווי זה להשפיע באופן משמעותי ביותר על תוצאות ההליכים המשפטיים שננקטים בעקבות החלטת משרד הפנים.

תדעו, כי מקרים לא מעטים הנוחלים כשלון צורם בבתי המשפט הינם תוצאה של טיפול קלוקל או מחדלים של המבקשים במשרד הפנים.


קבלת אזרחות ישראלית. הכיצד? להלן דרכים לקבלת אזרחות ישראלית רוונטיות להיום (למעט המקרים הנדירים):

1. אזרחות מכוח שבות על פי חוק השבות, תש"י-1950, הקובע בסעיף 1, כי "כל יהודי זכאי לעלות ארצה" וסעיף 2 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 הקובע כי הזכאות לאזרחות מוקנית עם עלייה לישראל (קרי, לזכאים על פי חוק השבות) וליהודי שבא לישראל (כלומר, הגיע לביקור לעומת העליה) ולאחר בואו הביע רצון להשתקע בה – מיום קבלת תעודת עולה.

כמו כן, בסעיף 4א לחוק השבות נקבעות זכויותיהם של צאצאיהם ובני זוגם של היהודים:

4א. (א) הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

(ב) אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות לפי סעיף קטן (א) עודו בחיים או לאו ואם עלה ארצה או לאו.

(ג) הסייגים והתנאים הקבועים לגבי יהודי או עולה בחוק זה או על פיו או בחיקוקים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו גם על מי שתובע זכות לפי סעיף קטן (א).

וכך מוגדר "יהודי" בחוק השבות:
4ב. לענין חוק זה, "יהודי" – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.
2. קבלת אזרחות על פי חוק האזרחות, תשי"ב-1952:

א. קבלת אזרחות מכוח ישיבה בישראל. סעיף 3 (ב) לחוק באזרחות קובע:
"מי שנולד אחרי הקמת המדינה, וביום תחילת תקפו של חוק זה היה תושב ישראל, ואביו או אמו היו לאזרחים ישראליים לפי סעיף קטן (א), יהיה לאזרח ישראלי מיום לידתו."

ב. קבלת אזרחות מכוח לידה. סעיף 4 לחוק האזרחות קובע:
4. (א) אלה יהיו, מיום לידתם, אזרחים ישראליים מכוח לידה:
(1) מי שנולד בישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים;
(2) מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים —
(א)................... מכוח שבות;

(ב)...... מכוח ישיבה בישראל;

(ג)............ מכוח התאזרחות;

(ד)................. לפי פסקה (1);

(ה) מכוח אימוץ לפי סעיף 4ב(1).



ג. אזרחות מכוח אימוץ. סעיף 4ב לחוק האזרחות קובע:
4ב. קטין יהיה אזרח ישראל מכוח אימוץ מיום אימוצו, אם התקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא אומץ לפי חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981, כשאביו או אמו המאמצים היו אזרחים ישראלים;
(2) הוא אומץ מחוץ לישראל כשאביו או אמו המאמצים היו אזרחים ישראלים לפי פסקאות (א) עד (ה) בסעיף 4(א)(2), ובלבד שהמאמצים לא היו תושבי ישראל ביום האימוץ וניתנה הסכמת שני ההורים המאמצים.

ד. אזרחות מכוח התאזרחות. על פי סעיף 5 לחוק האזרחות:
5. (א) בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה:
(1) נמצא בישראל;
(2) היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו;
(3) זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע;
(4) השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה;
(5) יודע ידיעת-מה את השפה העברית;
(6) ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח-חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי.

(ב) מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף קטן (א), יעניק לו שר הפנים, אם ראה זאת לנכון, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות.

(ג) לפני הענקת האזרחות יצהיר המבקש הצהרה זו:

"אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל".

(ד) האזרחות נקנית מיום ההצהרה.

חשוב לציין, כי על פי סעיף זה לשר הפנים שיקול דעת האם להעניק אזרחות גם אם נתקיימים כל התנאים המצטברים כלעיל ולהפך, לפטור מהתנאים האמורים בסעיפים 5(א)(1), 5(א)(2), 5(א)(5), 5(א)(6) בהתקיים סיבה מיוחדת המצדיקה זאת.

במסגרת סעיף 5 לחוק האזרחות יכולים לקבל אזרחות בני זוג נשואים (מקרה זה נדון בנפרד בסעיף 7 לחוק האזרחות, כלהלן) או ידועים בציבור של אזרחים ישראלים. לפני קבלת האזרחות בני הזוג נכנסים להליך מדורג, לפיו לפי נוהל 5.2.0009 של משרד הפנים (יש לשים לב, כי נכנס לתוקף נוהל חדש מיום 8.02.2010 – ר` על כך להלן) תחילה בן הזוג הזר קיבל אשרה מסוג ב-1 (אשרת עבודה ללא הגבלה) ולאחר מכן אשרת א5 (תושבות ארעית) ואך לאחר שהייה של כ-5 שנים – אזרחות.

במהלך כל התקופה האמורה בודק משרד הפנים כי בני הזוג מנהלים חיים משותפים ואת כנות הקשר ביניהם.

כיום נכנס לתוקף נוהל חדש, כאמור, מיום 8.02.2010 שחוקתיותו הינה מפוקפקת מאוד, אך הוא טרם נדון בבתי המשפט ולפיו משרד הפנים האריך שהייתו מינימלית של בן זוג הזר עד קבלת אזרחות ל-7 שנים (3 שנים באשרת ב1 ו-4 שנים באשרת א5).

בעיתיות השהיה באשרת ב-1, כי אשרה זו אינה מקנה ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי.

ה. התאזרחות של בעל ואישה. סעיף 7 לחוק האזרחות קובע:

7. בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א) או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א).

ו. התאזרחות של קטינים: סעיף 8 לחוק האזרחות קובע:

8. (א) התאזרחותו של אדם מקנה אזרחות גם לילדו הקטין שביום ההתאזרחות היה תושב ישראל או תושב של אזור המוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל והמתאזרח היה רשאי להחזיק בו.

(ב) היה הקטין אזרח חוץ ושני הוריו היו רשאים להחזיק בו ורק אחד מהם התאזרח, לא תוקנה לקטין אזרחות לפי סעיף קטן (א) אם הצהיר אחד ההורים שאין ברצונו שהקטין יהיה אזרח ישראלי.

ז. מי ששירת שירות סדיר בצה"ל ומי ששיכל בן או בת בשירות כזה ובלבד שהתשקע בישראל או שישי בדעתו להשתקע בה (סע` 6 לחוק האזרחות).

ח. הענקת אזרחות ישראלית. סעיף 9 לחוק האזרחות מקנה לשר הפנים בין היתר שיקול דעת להעניק אזרחות ישראלית לאנשים שתרמו לישראל באופן משמעותי. בקטגוריה זו נכללים בין היתר חסידי אומות עולם, ספורטאים מובילים, אנשי מדע ורוח וכדומה.

9. (א) שר הפנים רשאי להעניק אזרחות ישראלית, במתן תעודה ומהיום שיקבע בתעודה —
(1) לקטין תושב ישראל — על פי בקשת הוריו;
(2) לילדו הקטין של אזרח ישראלי לפי סעיף 4(א)(2) — על פי בקשת הוריו;
(3) לילדו של אזרח ישראלי לפי סעיף 4(א)(2), למי שאזרחותו הישראלית בוטלה לפי סעיף 10 בהיותו קטין — על פי בקשה שהגיש לשר בתקופה שבין יום הולדתו ה-18 לבין יום הולדתו ה-22;

(4) לתושב ישראל הנמצא בישראל שהשר שוכנע כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה והוא או בן משפחתו שירתו שירות פעיל בצבא-הגנה לישראל או פעלו פעולה של ממש לקידום הבטחון, הכלכלה או ענין חשוב אחר של המדינה או שהענקת האזרחות כאמור היא מענינה המיוחד של המדינה; בפסקה זו, "בן משפחתו" — בן זוג, הורה, בן ואח.

(ב) לענין פסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (א), די בבקשת הורה אחד אם הוא רשאי להחזיק לבדו בקטין.

כללי – בדיקת משרד הפנים:
לפני מתן אזרחות עורך משרד הפנים בדיקה מקיפה של כל מקרה ומקרה. בכלל המקרים תנאי סף הינו היעדר מניעה ביטחונית או פלילית לתת אזרחות למבקש.
אם מתנהל הליך פלילי בעניינו של המבקש משרד משרד הפנים משהה את החלטתו עד מתן פסק הדין בתיק.

במקרים מסוימים, למשל כשהבקשה להתאזרחות מוגשת ע"י בן זוג של אזרח ישראלי, קיום מניעה בטחונית או פלילית לגבי אזרח ישראלי עשויה להשפיע על החלטת משרד הפנים לגבי המבקש (בן זוגו של אזרח ישראלי).

בבואו לשקול מתן אזרחות ישראלית במקרה של מניעה ביטחונית או פלילית משרד הפנים יתחשב בסוג העבירה בה הורשע הנידון-המבקש אזרחות (או בן זוגו הישראלי על פי העניין) ועונש הניתן.

במקרים של בני זוג של אזרחים ישראליים בודקים, כאמור, קיום חיים משותפים וכנות הקשר וכי מרכז חיים של בני הזוג הינו בישראל.

 |  ראשי |  אודות המשרד  |  קישורים שימושיים  |  מאמרים  |  יצירת קשר  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
אלכס זרנופולסקי-משרד עורכי דין- www.az-lawoffice.com © כל הזכויות שמורות
אלכס זרנופולסקי עורך דין דרך מנחם בגין 125 (קרית הממשלה), תל-אביב קומה E-1 טלפון: 03-5077222 פקס: 03-6131219 נייד:052-4048010
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל